כללי
1. בפניי תביעה שטרית בגין שטר חוב על סך 1,700,000 ש"ח שנחתם ביום 28.9.06 ע"י דנגל החזקות בע"מ (להלן: "דנגל"), בערבות נועם רייך ודן קריב (להלן: "שטר החוב").
הבקשה לביצוע השטר הוגשה ביום 30.7.07.
השאלה שבמחלוקת היא שאלת חבותה של דנגל, לאור טענת דנגל לזיוף.
ההליכים בתיק
2. התביעה במקורה הוגשה כנגד דנגל, קריב ורייך.
שלושת הנתבעים הגישו בקשת רשות להתגונן.
הרשות להתגונן ניתנה על בסיס טענת הנתבעים כי פרעו את מלוא סכום ההלוואה והריבית לתובעים, והחוב הקיים הוא בגין ריביות נשך שאינן מותרות.
בנוסף, טענו הנתבעים כי הסכם הפשרה ושטר החוב נחתמו בלחץ התובע 2.
בתיק מונה מומחה, רו"ח יוסי כהן, שהתבקש לבדוק את השאלה האם הריבית שנגבתה בגין ההלוואה עומדת בתנאי החוק. מינוי זה בוטל בהמשך.
3. במהלך ניהולו של התיק, קריב ורייך הפסיקו לשתף פעולה עם בא כוחם ועם המומחה, לא התייצבו לדיון, ולפיכך ביום 18.3.10 ניתן כנגדם פסק דין.
4. באותו יום התייצבו עוה"ד ביגר וברד מטעם דנגל.
עוה"ד טענו כי ההמצאה לדנגל בוצעה לידיו של קריב, שכלל לא היה מוסמך לייצגה, ולפיכך לא הייתה המצאה כדין.
יצוין כי להתנגדות שהוגשה לתיק בית המשפט לא צורף ייפוי כוח מטעם דנגל.
5. הדיון נדחה, לבקשתם של באי כוח דנגל, ובית המשפט התיר לדנגל להגיש כתב הגנה מתוקן.
בכתב ההגנה המתוקן טענה דנגל את הטענות הבאות:
א. השטר נחתם ע"י קריב, שלא היה מוסמך לחייב את דנגל אותה עת.
ב. קריב ורייך פרעו את קרן ההלוואה ואת הריבית המקסימלית האפשרית לפי החוק, והחוב נותר עקב חיובי ריבית החורגים מהחוק.